''אנחנו חיים בדיקטטורה של בג״ץ''

מה זה אומר בפועל?

בג''ץ יכול לפסול חוקים וחקיקת משנה כרצונו, בעצם אנו נתונים לגחמותיו והוא זה ששולט הלכה למעשה. כיוון שבג''ץ הוא גוף של יחידים שאינם נבחרים על ידי הציבור, אם הוא השולט, הרי שאנו חיים בדיקטטורה שהגדרתה היא שלטון העם.

המצב כיום

מאז שנת 1993 בה ניתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי יש לבית המשפט סמכות להכריז על בטלות של חקיקה ראשית של הכנסת, אם היא נוגדת לפי פרשנותו של בית המשפט את חוקי היסוד.

השינוי המוצע ברפורמה

על פי השינוי עדין ניתן יהיה לפסול חקיקה ראשית של הכנסת. עם זאת, לכנסת יהיה ייצוג גדול יותר מהייצוג שלה כעת, ומשכך כוח מכריע בוועדה למינוי שופטים. כך רצונו של העם ישתקף בשופטים שימונו על פי תפיסת עולמם. בנוסף, פסילה של חקיקה ראשית תהיה רק בהרכב מיוחד של בג''ץ וניתן יהיה להתגבר עליה כך שהמילה האחרונה תישאר בידי הכנסת.

חיזוק הטענה

דיקטטורה היא שלטון של יחידים שאינם נבחרים. כיוון שבג''ץ הוא המילה האחרונה גם בנוגע לסוגיות שלטוניות בוערות, הרי שלמעשה, בג''ץ הוא זה שמחליט בשאלות החשובות ביותר לחברה. החלטותיו משקפות את אמונתם של שופטיו, דרך פרשנותם את חוקי היסוד. פרשנות זו מבוססת פעמים רבות על תפיסת עולמו של השופט היושב בדין. לכן בגלל שבית המשפט העליון מורכב משופטים יחידים אשר לא נבחרו על ידי העם מדובר בעצם בדיקטטורה.

הפרכת הטענה

ראשית, נשאלת השאלה האם באמת לבית המשפט ישנן סמכויות שלטוניות? שהרי בית המשפט לא יכול ליזום חקיקה או כל פעולה שלטונית. לכן לומר שהשליטה על החברה היא בעצם בידיים של בג''ץ זו טענה לא מדוייקת כלל ועל הטוען אותה לדייק באיזה מובן בדיוק בג''ץ שולט באזרחים.

שנית, יש לשאול האם בג''ץ יכול לפסול מה שהוא רוצה כאוות נפשו? ברור שלא. ישנם כללים ברורים מה ניתן לפסול וכיצד יש לעשות זאת. בנוסף חייב להיות אזרח או ארגון כלשהו שיעתור נגד פעולת השילטון ולבית המשפט אין את הסמכות להכריז על בטלות ללא עתירה בה הוא התבקש לדון.

שלישית, האם פסילת חוקים היא אכן דבר לא ראוי? האם לא אמורה להיות ביקורת שיפוטית של גוף כל שהוא על מעשים של הגוף הנבחר? ננסה לחשוב על מקרה בו הכנסת תחוקק חוק שיקבע שהחל מאותו יום כולם חייבים להמיר את דתם למשך חצי שנה. האם אנו רוצים לתת כוח כזה לרוב? האם פסילת חוקים על ידי גוף שאינו נבחר אכן פוגעת בדמוקרטיה? או אולי להפך, היא מחזקת את הדמוקרטיה כי אותו גוף בעצם לא ישקף בדיוק את המבנה האלקטורלי של החברה ולכן דווקא לו יש את הסיכוי לתת ביקרות חיצונית שישקף גם את דעת המיועט וכך עוד חלקים של העם יבואו לידי ביטוי.

לעניין שאלות אלו ראה גם לגבי האמירה ''התערבותו של בג"ץ בחקיקה מנוגדת לשיטה הדמוקרטית''.